מחזותיו של יצחק קצנלסון ומקומם בכלל יצירתו ותחת שלטון הנאצים בגטו וארשה

 מאת: פרופ' יחיאל שיינטוך, האוניברסיטה העברית


יצירתו הדרמטית של יצחק קצנלסון אינה מצטמצמת למחזות שכתב בגטו וארשה. פעילותו התאטרונית וכתיבת המחזות החלה כבר בעשור הראשון של המאה העשרים ונמשכה גם בזמן שהותו במחנה הריכוז בוִיטֶל בצרפת הכבושה, לאחר שהצליח להימלט מגטו וארשה ולמחרת פרוץ המרד הגדול. נקדים, על כן, מספר דברים על הסופר, המשורר, המחזאי והמחנך, שבאו לידי ביטוי בכלל יצירתו בפולין עד שנת 1939, וביתר שאת – בתקופה שקצנלסון חי תחת שלטון הנאצים.

יצחק יחיאל קצנלסון נולד בקארֶליץ, פלך מינסק ברוסיה הלבנה בשנת 1886, ונרצח בידי הנאצים באושוויץ בסוף אפריל או בראשית מאי 1944. בשנים 1896 – 1939 הוא התגורר בלודז'. מראשית יצירתו היה סופר דו-לשוני: הוא כתב שירים, פרוזה ומחזות בעברית וביידיש. במיוחד יש לציין את הקומדיות ביידיש שכתב לפני מלחמת העולם הראשונה ותרגמן בעצמו לעברית. בין היתר: בחורים (קאָמעדיע), איין אקט, ווארשא, פערלאגס-ביורא, תרס''ט-1908; דעקאַדענטן (קאמעדיע), איין אקט, ווארשא, פערלאגס-ביורא, תרס''ט-1908; קאריקאטורן (דראמע אין דריי אקטען), ווארשא, "הצפירה", תר''ע-1909; המעגל (קומדיה בשלוש מערכות), ורשה, ספרות, תרע''א-1911 (תורגם מן הטקסט ביידיש שנכתב בשנת 1910 בשם "די מאָדערנע"). בקומדיות האלה, שאחדות מהן הוצגו בלודז' לפני מלחמת העולם הראשונה בהצלחה רבה – חשף קצנלסון את דמותה של הבורגנות היהודית בעיר.

בשנת 1912 ייסד קצנלסון בלודז' את תאטרון 'הבימה העברית', יצא עמו לסיורים בערי פולין וליטא וקצר הצלחה רבה (על תקופה זאת ועל פעילותו התאטרונית של יצחק קצנלסון, ראה בזיכרונותיה של אחותו, לפי: קאַצענלסאָן-נאַכומאָוו, צפורה, יצחק קאַצענעלסאָן: זײַן לעבן און שאַפֿן, בוענאָס-אײַרעס, צענטראַל פֿאַרבאַנד פֿון פּוילישע ייִדן אין אַרגענטינע, 1948. לפני מלחמת העולם הראשונה גם קיבל על עצמו להקים רשת חינוך עברי בלודז', מגן ילדים על לבית ספר תיכון ועמד בראשה עד שנת 1939.

היסוד המעמיד ביצירתו של קצנלסון עד למלחמת העולם השנייה, והדחף העיקרי לפעילותו התרבותית והספרותית הוא תחושת ההוויה הפגומה בחיי היחיד והכלל בגלות. תחושה זאת מבוטאת ביצירתו בסמלים קודרים, כגון מוות, שעמום ואֵלֶם. החלק המתרונן והעליז ביצירתו אינו אלא חיפוש אחר שיורי חיות בתוך הוויה פגומה זאת, שאת תיקונה ראה קצנלסון בתחיית הלשון העברית והחיים היהודיים בארץ ישראל, ובחלוצים – שעמם יצר קשר הדוק – ראה פתרון יחיד לקיום היהודי בגולה. את הפרובלמטיקה של האנטישמיות בפולין אל מול האין-אונים שבקיום היהודי, העלה במחזהו "תרשיש", שתורגם לעברית מהמקור ביידיש ונדפס במקלט (ניו יורק), כרך ה', תרפ''א, עמ' 23 – 41; 225 – 240; 241 – 436. מחזה זה, אחד מחשובי המחזות שכתב בין שתי מלחמות העולם, מעיד כי יצחק קצנלסון ידע שהיהודים זרים באירופה, שלשנאת הגויים אליהם אין גבול, וכי שום עתיד כעם אינו מצפה להם על אדמתה. כך מצאו הדברים ביטוי נחשב ביותר, החל מהמחזה "תרשיש" משנת תרפ''א, דרך כתיבתו השירית והדרמטית, שעניין רב לה דווקא בתיאור הווי ארץ ישראלי קדום וחדש כאחת, עבור בקשריו עם קיבוץ ההכשרה של תנועת "דרור" בלודז', ועד למאמריו על היטלר וסכנת הנאציזם לקיומו של העם היהודי, שפרסם בחודשים נובמבר-ינואר, 1938 – 1939, בעיתון הײַנט (ניתוח של הקשר בין המחזה "תרשיש", הטרמת השואה ויצירתו של יצחק קצנלסון בגטו וארשה, ראה בתוך: יחיאל שיינטוך, יצחק קצנלסון – כתבים שניצלו מגיטו וארשה וממחנה ויטל, ירושלים, הוצאת ספרים ע''ש י''ל מאגנס ובית לוחמי הגיטאות, תש''ן, עמ' 109; 124 –125; 315).

גם מחזות עבריים כתב קצנלסון עד לפני מלחמת העולם הראשונה ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. לרוב היו אלה מחזות מקראיים, בין היתר נזכיר כאן, בסדר כרונולוגי, את המחזות הבאים: "שאול המלך" (פרגמנטים) – תרע''א – תרע''ב; ''הנביא'' נכתב בתר''ע תמוז – תרע''ב אב, ונדפס בתרפ''ב; ''אמנון'' – תרצ''ח [תרצ''ט] (דיון וניתוח אחדים ממחזות אלה, ראה שם, עמ' 100 - 101; 50 – 51; 100 – 102; 188;74;101, ובעיקר אצל גרשון שקד, המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחייה: נושאים וצורות, ירושלים, מוסד ביאליק, תש''ל – 1970.  

למן יומו הראשון בגטו תרם יצחק קצנלסון לעיתונות המחתרת ונטל חלק בפעילות חינוכית ותרבותית. הוא הורה בבתי ספר תיכוניים ובסמינרים מחתרתיים שניהלה תנועת "דרור". הוא ייסד וניהל להקה דרמטית ביידיש וחוג תאטרון עברי, היה יועץ למורי בית ספר עממי, מעורב בתכנית התרבותית של בתי היתומים, ועוד. בקריאה בציבור מפרי עטו, בארגון קבוצות ללימוד התנ''ך, ובקשריו ההדוקים עם תנועת ''דרור'', ניתן לקצנלסון להעביר לציבור את מחשבותיו ותחושותיו, כפי שבאו לידי ביטוי בשירתו, במחזותיו, בחיבוריו ובהרצאותיו, וכך נודעה ליצירתו הספרותית השפעה על חיי היומיום בגטו.

בתשעה עשר החודשים הראשונים לשלטון כיבוש הנאצים בווארשה, טרח הסופר לחזק את כושר עמידתה של אוכלוסיית הגטו על ידי תרגום המציאות הקיימת לאור ההיסטוריה של העם היהודי, כשהוא מנחם ומפיח תקווה 'שגם זה יעבור עד מהרה'.

לתקופה ראשונה זאת של חיי היהודים בגטו, עד בערך פסח 1942, שייכת יצירתו הדרמטית בגטו וארשה; רוב המחזות נכתבו מתוך מגמה זאת של חיזוק הרוח ולצורך העשרת הפעילות התרבותית של תושבי הגטו. אופי יצירתו השתנה מאוד, כשנתגלתה לו האמת האיומה שכוונת הנאצים היא לחסל כליל את העם היהודי. בפברואר-מרס 1942 הייתה הרוח בכתביו פסימית בצורה בולטת, משהגיעו ידיעות על אודות רצח ההמונים במחנה חֶלְמְנוֹ. אחרי כן נגעו כתביו בהתמודדות עם המוות המצפה, לפי תחושתו, לכל יהודי פולין. בשנתיים שאחרי כן היה קצנלסון לַמקונן של העם היהודי שהובל למוות ואף התובע בשמו, בצאתו להאשים את התרבות המערבית-נוצרית ובקוראו להעניש את הגרמנים כאומה על פשעיהם.  

יצחק קצנלסון הגיע לווארשה הכבושה במחצית השנייה של נובמבר 1939 מעיר מושבו לודז',  הכבושה אף היא על ידי הנאצים. הוא נמלט לווארשה לאחר שנרדף על ידי הגסטאפו כאחד  מבני האינטליגנציה בלודז', שהנאצים החליטו לחסל (על פי רשימות מוכנות מראש) מיד עם כניסתם לעיר. לאחר המרד הגדול שהחל ב-19 באפריל 1943 הסתתר קצנלסון תקופת מה בצד הארי של וארשה. הוא הגיע מווארשה לוויטל יחד עם בנו, צבי, כנתין חוץ של ארץ דרום אמריקנית, לאחר שקיבל במחצית השנייה של חודש מאי 1943 תעודת אזרח של הונדוראס.

ב 8 בספטמבר 1943 הגיעה למחנה וויטל ועדת ביקורת מטעם הגסטאפו לבדוק תעודות של נתיני אמריקה הדרומית שבאו מפולין. הועדה לקחה את תעודותיהם ובתוכם של קצנלסון ובנו צבי.

ב-17 באפריל הוקף המחנה על ידי אנשי ס.ס. 173 נפשות נשלחו למחנה דראנסי בצרפת. משם נשלחו כולם ב-27 באפריל "לכיוון בלתי ידוע" מאותו יום אבדו עקבותיו. מכתב אחרון ממנו מיום 3 באפריל הגיע לדודתו בקיבוץ עין-חרוד.ב-30 באפריל 1944 הגיעה הקבוצה כולה לאושוויץ וכאן הוציאו את נשמתם בחדרי הגזים.

דרך פרסום כתבי קצנלסון מתקופת השואה, ביידיש ובעברית, במשך כארבעים שנה היא דוגמה נוספת המבליטה את קיומה של ''תודעה מאוחרת'' בספרות השואה. תודעה מאוחרת זאת מביאה לידי הוצאה לאור הלוקה בהשמטות מכוונות ובצנזורה של הטקסטים המקוריים. צנזורה זאת מופעלת על ידי עורכי הכתבים של סופרים מתקופת השואה. מטעמים שונים שהזמן גרמם, פורסמה יצירתו של יצחק קצנלסון בין שנות הארבעים ושנות השבעים של המאה העשרים בצורה מקוטעת, ללא סדר כרונולוגי, תוך השמטת קטעים שלמים, שורות ומילים בודדות. 

המחזות

הרשימה שלפנינו כוללת רשימה כרונולוגית של כל יצירות יצחק קצנלסון בווארשה הכבושה ובגטו: מערכונים על נושאים מקראיים, מונולוג דרמטי, מחזות על חיי ילדים בגטו, מחזות לילדים, עיבוד דרמטי של טקסט בפרוזה, טקסטים מיוחדים לערבי תנ''ך שכללו דקלום ואף סצנות דרמטיות, תרגומים מן התנ"ך שבחלקם שולבו במחזות ובהופעות של ערבי תנ"ך. 

רשימה כרונולוגית של יצירות יצחק קצנלסון בווארשה

1.אויף וועגן פֿון אַמאָל                                           [מחצית ראשונה של 1940]

2.פֿאָלקס מאָטיוו פֿון יאָר 1940                                 נדפס תמוז ת"ש

3.תרגום ''על השחיטה''                                            נדפס תמוז ת"ש

4. צו ביאַליקס יאָרצײַט (מאמר)                                  נדפס תמוז ת"ש

5.יזכּור (חלק א)                                                       [אלול ת''ש]

6.קאַרמעליצקאַ                                                        נדפס תשרי תש''א

7.צום 105-טן געבורטסטאָג פֿון ממו''ס (מאמר)               נדפס תשרי תש''א

8.עפֿענונג צו אַ תּנ''ך-אָוונט                                           26  בנובמבר 1940

9.פֿיניס                                                                      [26 בנובמבר 1940]

10.תרגומי תנ''ך ליידיש                                               [תש''א-1940/41]

11.יעקבֿ און עשׂו (תמונה דרמטית)                                [תש''א-1940/41]

12.צווישן ליכט און מענטשן (הצגה במערכה אחת)          [תש''א-1940/41]

13.קינדער אין גאַס                                                     [חורף תש''א]

14.ווען דער טײַוול איז גערעכט                                     נדפס טבת / שבט תש''א

15.על נהרות בבֿל (מחזה)                                           [שבט / אדר תש''א]

16.אַרום ירושלים    (מחזה)                                        [שבט / אדר תש''א]

17.שלח-מנות (הצגת פורים לילדים)                            [אדר תש''א]

18.שיר לפורים                                                         [אדר תש''א]

19.האַנדל (מונולוג דרמטי בחרוזים)                             [מחצית ראשונה של 1941]

20.די כראָניק פֿון הערשעלעס טויט                             1 במאי 1941, נדפס אייר-סיון תש''א

21.''יאַ מאַם לידלעך''                                               נדפס אייר-סיון תש''א

22. דער באַל                                                          1 במאי 1941

23.לידער פֿון הונגער                                                 29/28 במאי 1941

24. איובֿ (מחזה)                                                      [22 ביוני] 1941   

25.הקדשות בפתח המחזה ''איובֿ''                              [תמוז תש''א]

26.יזכּור (חלק ב')                                                    [אלול תש''א]

27.מיך ציט אין גאַס (משחק תאטרון בחרוזים)             [אלול תש''א-תשרי תש''ב]

28.רשימות ביידיש, יומן או כרוניקה                           4-3 בפברואר 1942

29.לידער פֿון קעלט                                                 10 בפברואר 1942

30.שפֿוך חמתך                                                      [פברואר-מרץ 1942]

31.דברים לפני מורים בגטו                                      א' לפסח תש''ב

32.וויי דיר                                                             31 במאי [1942]

33.דאָס ליד וועגן שלמה זשעליכאָווסקי                        [אחרי 9 ביוני 1942]

34.דער ייִד האָט געלאַכט                                          [סוף יוני-ראשית יולי 1942]

35.דאָס ליד וועגן ראַדזינער                                       10 ביולי 1942

36.14/8-42 דער טאָג פֿון מײַן גרויסן אומגליק               9-8 באוקטובר 1942 

37.דאָס ליד וועגן ראַדזינער                                        1942.XI.15 – 1943 .I.6-7

38. לאבאן ויצחק                                                     [ינואר 1943]

39.[על קרבות ינואר]                                                 [ינואר או פברואר 1943]

40.מכירת יוסף                                                         1909

41 אנו חיים ומתים

42.מסחר

43.אמנון

44.אלישע

45.באהל

46.בת יפתח

47חניבעל

48.החשמונאים

49.המלך אחשוורוש

50.הקהל

51.יהודים

52.התועה

53. קריקטורות

54. בחורים – קומדיה במערכה אחת                              ורשה 1908

55. דיקאדנט –קומדיה במערכה אחת                             ורשה 1908

56. השיר על העם היהודי שנהרג (פואמה)                       1943

יצירות בלי תאריך כלשהו (גם לא משוער)

57. משפּחה-לידער

58. עיבוד של ''שלוש מתנות'' לפּרץ

59. הוי בני השממון (שיר)

60. [שיר על אבדן אשתו ובניו]

61. דער פּאַראַד אין קיזעליטש

 62. מאָמענטן


הגדרות ז'אנריות מדויקות יותר וניתוח מפורט של יצירות יצחק קצנלסון בגטו וארשה, ראה בתוך: יצחק קאַצענעלסאָן, ייִדישע געטאָ-כּתבֿים (1940 – 1943), מאת פרופ' יחיאל שיינטון, תל אביב, בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.  


"רוח עצוב" מילים יצחק קצנלסון- פורסם בעיתון "הצפירה" 
ורשה 1904, לחן עממי עיבוד גיל אלדמע ביצוע אסנת פז (3:23 דקות)

קטע מתוך הרקוייאם על העם היהודי שנהרג מאת יצחק קצנלסון מוסיקה
 זלטה רזדולינה (6:30 דקות)

רקוויאם שואה – 'השיר על העם היהודי שנהרג' 
קטעים מוזיקה: זלטה רזדולינה עפ"י הפואמה של יצחק קצנלסון 
בביצוע הפילהרמונית של ברוקלין – מנצח: מאסטרו ארקדי לייטוש ,בוצע בקתדרלת סט. 
גו'הן במנהטן ניו-יורק בהשתתפות דודו פישר רזלטה רזדולינה
 (6:30 דקות)

קישורים

מוזיאון בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון קרא כאן
שירי יצחק קצנלסון שהולחנו באתר זמרשת קרא ושמע כאן 
הפואמה  על העם היהודי שנהרג –טקסט ביידיש קרא כאן
על הרקוויאם באתר של רזלטה רזדולינה קרא כאן
יוסף חיים ברנר על שתי קומדיות קצקות של קצנלסון 1909 קרא כאן
עם יצחק קצנלסון,בגטו לודז',בגטו ורשה ומחנה ויטאל קרא כאן

תמיכה, חסות ,שיתוף פעולה