שיתוף הפעולה הפורה בין ויקטור אולמן, הבכיר במלחיני גטו טרזיישנטאט (שהיה למעשה מחנה ריכוז ומעבר למחנות ההשמדה) לבין המשורר והצייר פטר קין, הניב את היצירה המשמעותית ביותר שנכתבה ב-1943 בטרזיינשטאט, האופרה "קיסר אטלנטיס", ששניהם הסתכנו בפרסומה.

זו יצירה אלגורית, הקוראת תגר על השלטון הנאצי. משולבים בה רמזים ברורים להווה ולהתרחשויות היומיומיות בגטו: "אני לא מחליף ימים בכל יום מאז שהחולצות נגמרו לי" (רמז לכביסה שהוחלפה בגטו אחת לשלושה חודשים); "אני מוקף בחומה בלי חלונות") רמז לחומות מבצר טרזיינשטאט); "אני המוות הגנן.... אני המשחרר מייסורי הדֶבֶר. אני ישועה מביא מסבל ולא כאב" (רמז ברור למגפות הטיפוס שהשתוללו בגטו ומחלות אחרות שבשל הרעב, הצפיפות הנוראה, חוסר תנאי היגיינה ותרופות גרמו למותם של עשרות אלפים בגטו, שייחלו למוות הגואל.)

קיסר אטלנטיס הדמיונית, מכריז על מלחמה עולמית ומזמין את בן-בריתו הוותיק, המוות, לחבור אליו. ואולם, המוות מתפטר מתפקידו על-ידי שבירת חרבו. מעתה לא יוכל איש למות - כי ברגע שהפך המוות ללא אנושי, אין לו יותר משמעות. סמכות הקיסר מתמוטטת ומתפשט מרד, הוא סובל ומבקש מהמוות לחזור, אלא שזה מתנה את שובו בכך שהקיסר יהיה קורבנו הראשון. בלית בררה הקיסר מסכים ומצר על כך שלא עלה בידו להשמיד את כל הגזע האנושי לפני מותו. [ראו צוואת היטלר] האופרה מסתיימת בשירה: "בוא מוות ושכון בלבנו. למדנו לכבד את הכאב ומכאובי אחינו. אל נא נישא את שמו של המוות לשווא".

ויקטור אולמן Viktor Ullmann‏ (1944-1898), יליד שלזיה, תלמידו של  שנברג, היה דמות מרכזית בחיי המוזיקה של פראג. ב- 1942 גורש לטרזיינשטאט  וניהל  שם סדנה למוזיקה מודרנית ומופעים מוזיקליים, חיבר יצירות לפסנתר, שירה אמנותית (לידר), יצירות קאמריות ותזמורתיות. שהמשמעותית ביניהן הייתה האופרה המודרנית "קיסר אטלנטיס", שכתב  ב-1943 בגטו, לליברית של  המשורר והצייר הצעיר פטר קין.

פטר קין Peter Kien)1944-1919), שכתב שירה מגיל צעיר והיה מהמשוררים המבטיחים של השפה הגרמנית במאה ה-20. בסוף שנות השלושים היה אמור לעלות ‏לארץ ישראל, אך מועמדותו לעלייה נפסלה בשל מום בלב. בדצמבר 1941 נשלח לטרזיינשטאט וכאמנים אחרים בגטו, עסק בתיעוד חיי היום יום בו באמצעות ציורים רבים. בגטו כתב בין השאר מחזור שירים "עיר המגיפה", ‏המדגישים את מודעותו לנוכחותו המתמדת של המוות.

על אף המאמץ הרב לקיים חזרות בגטו, לא זכה ויקטור אולמן להעלות את האופרה "קיסר אטלנטיס" בגטו, הוא ופיטר קין וכל מבצעיה נשלחו בגירושים ההמוניים באוקטובר 1944 מטרזיינשטאט אל מותם בתאי הגז באושוויץ.

טרזיינשטאט הביאה דווקא להעצמת הפעילות המוזיקלית שלי, לא להכשלתה", כתב אולמן, "בשום פנים לא ישבנו ובכינו על נהרות בבל. מאמצינו האמנותיים תאמו לתשוקת החיים שלנו - ואני משוכנע שכל מי שאי-פעם נאבק, בחיים ובאמנות, כדי לכפות צורה על תוכן סרבן, יסכים עמי".  

ד"ר מרגלית שלאין, חוקרת שואה, המתמחה ביהדות מרכז אירופה בתקופת השואה. יועצת אקדמית לבית טרזין, גבעת חיים (איחוד) ולמכון לקידום תאטרון יהודי..

על ויקטור אולמן וקיסר אטלנטיס – האופרה הניידת אנגליה באנגלית  (7:20 דקות)

אליס הרץ זומר בת 109 המוסיקה הצילה את חייה בטרזין  (2:22 דקות)

סרט דוקומנטרי על אליס הרץ זומר פסנתרנית בגטו טרזין  (2009) ( 53 דקות)

קישורים

חיי התרבות בטרזין  קרא כאן
ההרצאה של נאוה שאן בבית טרזין 1989  קרא כאן
גטו טרזין סקירה היסטורית קרא כאן
קיסר אטלנטיס סוג של מעשה פלא קרא כאן
רשימת היצירות של ויקטור אולמן קרא כאן
הליברית של קיסר אטלנטיס תרגום אסף לויטין מוסף הארץ ספרים 12.4.2012 קרא כאן
ראיון עם הפסנתרנית אליס זומר  ניצולת טרזין בזכות הפסנתר קרא כאן
עיצוב הבמה לקיסר אטלנטיס האופרה של ננסי צרפת 2004 לצפייה כאן
גלריה: עבודות של פטר קין (1919-1944) לצפייה כאן 
ניצחון הרוח, אוסף תאטרון השואה און-ליין קרא כאן

תמיכה, חסות ,שיתוף פעולה

 
ימין למעלה : ויקטור אולמן , למטה: פטר קין (פורטרט עצמי) שמאל: מתוך הפקת "קיסר אטלנטיס" בביצוע האופרה של ננסי צרפת 2004