מאנגר נולד בעיר צ'רנוביץ  בירת בוקובינה . בשנת .1901. אביו, הלל מאנגר, ליד קולומיאה, היה חייט-אוּמן שוחר ספרות ושתיין. למד סמסטר אחד בגימנסיה הגרמנית הקיסרית-מלכותית מס' 3, ובזמן הלימודים התוודע לספרות הגרמנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לרומניה, ליאשי, שם התאחד עם משפחתו. -1918 התחיל לכתוב שירה ביידיש, שהושפעה מהשירה הגרמנית .הוא יצר קשר עם אישים מהאינטליגנציה הדוברת היידיש כמו יעקב שטרנברג. הוא התגייס לצבא רומניה, ולאחר שסיים לשרת בצ'רנוביץ, חי מספר חודשים בבירה בוקרשט ואחר-כך שב ליאשי
החל לנהל חיים בוהמיים. כתב בעיתונות היומית היידית בצ'רנוביץ, ובשנת 1921 הופיע שירו הראשון, 'מיידל פארטרעט' בכתב העת "קולטור" של אליעזר שטיינברג. התפרנס ממתן הרצאות במסגרת ארגון התרבות היהודי ברומניה (שדאג לשיבוץ של אינטלקטואלים להרצאות בערים ובמיוחד בעיירות בנושאים שעל אודותיהם יכלו להרצות); בין הנושאים שהרבה להרצות עליהם: 'מוות, לילה ושיגעון', גולדפאדן; ו'הבלדה'. עדויות מהרצאותיו מלמדות על כך שמאנגר היה מרצה כריזמטי ואהוד מאוד, בעל זיכרון פנומנלי, שסחף את קהלו.

ב-1928 ביקר לראשונה בוורשה בירת פולין, שהייתה מרכז חיי תרבות היידיש במזרח אירופה. ב-1931 הוא נישא לאשתו הראשונה וחזר לצ'רנוביץ, ולאחר פרידתם ב-1932 שב לוורשה, שהפכה למרכז פעילותו עד שאולץ לעזוב את פולין ב-1938 בעקבות שלילת אזרחותו הרומנית. ב-1933 החל לחיות עם רחל אוירבך, ולראשונה התגורר בדירה משלו.

ב-1929 הוציא מאנגר לאור בבוקרשט את ספר שיריו הראשון, "שטערן אויפ'ן דאך" (כוכבים על הגג), שבו עירב מסורות ספרותיות חדשניות וישנות – אלמנטים מודרניסטיים פורמליים-לשוניים, מטאפורות ונושאים עם צורות קלאסיות כמו בלדה וסונטה – אחד ממאפייניה שירת מאנגר. באותה שנה החל להוציא את כתב העת הקטן שלו  "מילים בודדות".

ספר השירים השני שלו, שיצא בוורשה ב-1933, נקרא "לאנטערן אין ווינט" (פנסים ברוח). ב-1935 פרסם בוורשה את חומש לידער - שירי החוּמש,בו הוצגו אבות האומה כיהודים מהשטעטל. מאנגר, שבשלב זה כבר היה מוערך וידוע בקרב הקהילות היהודיות במזרח אירופה ובארצות הברית, הגיע ביצירה זו לשיא מסוים. הוא יכול היה לקחת תמונות מודרניסטיות ממשוררים גרמניים ולחברן עם דברים שהוא מכיר מהתנ"ך, משירה עממית ביידיש או משירה עממית ברומנית – וליצוק לתוכם סוגיות קיומיות.

שירי החומש עושים שימוש בהליך זה שהוא מפתח קודם ומביאים אותו לשיא אחר. השירים עוסקים בתנ"ך (הוא מתחיל בחומש, וממשיך במגילה ובספרי תנ"ך נוספים; על כן הוא עתיד לכנותם "מדרש איציק"); מרבית סממניהם הם סממנים של בלדות (וחלקם נשמעים כמו שירי עם בלדיים); הוא עוסק בַּבעייתי, וכמו המדרש מספר את הסיפור שלא סופר – הפחד של שרה כשהיא רואה שאברהם משחיז את הסכין; כאבה של הגר כשהיא מגורשת – את מאנגר מעניינת הדרמה הפסיכולוגית, ובכך הוא מהווה ממשיך של י"ל פרץ.

שירי החומש עוררו פולמוס של ממש בקרב היהודים, וגם בקרב הלא-יהודים הוא עורר הערכה, ביישמו כלים של אירוניה ובחינת הממדים הפסיכולוגיים לטיפול בסיפור המקראי. הכתיבה על נושאים מקראיים מאפשרת לו להיות משורר יהודי – וגם משורר אוניברסלי, אלמנט שהיה חשוב מאוד למאנגר.

במגילה לידער- שירי המגילה, שאותם פרסם בוורשה שנה לאחר מכן, שילב דמויות ממגילת אסתר עם דמויות ומאורעות מהווי החיים של היהודים בתחילת המאה ה-20. שירים אלו החיו את מסורת ה"פורים שפיל"חגיגות פורים שבהן הוצגה מגילת אסתר; הם הומחזו ב-1965 כמחזמר בשם"המגילה"

ספרו הסאטירי" דאָס בוך פון גן-עדן" סיפור גן-העדן עמד על תפיסת גן העדן אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות.

בשנת 1942 הוציא לאור בלונדון את ספרו "עננים מעל הגג", שבו נדפס גם שירו הידוע "אויפֿן וועג שטייט אַ בוים" -על הדרך עץ עומד, שהתפרסם בלחנו של פיליפ לסקובסקי, וכן שיר הקינה "אונטער די חורבות" -תחת החורבות, שהתפרסם בלחנו של שאול ברזובסקי.

בשנת 1951 איגד לראשונה את כל שירי התנ"ך שלו, "מדרש איציק", שראה אור בפריז. בשנת 1952 הוציא בניו יורק את ספר שיריו המקובצים "ליד און באלאדע" שיר ובלדה.

ב-1939 נמלט מאנגר מפני הנאצים לפריז, שם ניסה לפלס את דרכו לארץ ישראל בלא הצלחה, ולאחר טלטולים רבים עלה בידו להגיע ללונדון ולאחר מכן, בשנת 1951 השתקע בניו יורק. 

הוא ביקר בישראל לראשונה כאורח לרגל תערוכת העשור, ובשנת 1966 עלה לישראל כשהוא כבר חולה, ונפטר בגדרה לאחר מחלה ממושכת בפברואר 1969. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.

בסוף שנת 1968, חודשים ספורים לפני מותו, נוסד פרס ספרותי על שמו: פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש

איציק מאנגר קורא ביידיש את השיר "על הדרך עץ עומד" (2:25 דקות)

איציק מאנגר קורא ביידיש את השיר: "כ'האָב זיך יאָרן געוואַלגערט" (2:02 דקות)

"המגילה" בנוסח הפורים שפיל, מאת דובי זלצר, שמואל בונים וחיים חפר. משתתפים: אברהם מור, אסנת וישנסקי, אבי דור, שרי צוריאל, יענקל'ה בן סירא, ששי קשת. מפיקה: דליה גוטמן בימאי: פנחס הר זהב (48 דקות)

"טווס הזהב"  תכנית משירי איציק מאנגער שתרגמו מאידיש נעמי שמר, חיים חפר ויעקב שבתאי והלחינו סשה ארגוב ודובי זלצר.משתתפים: מירי אלוני, טוביה צפיר, שמעון לב ארי, דורון תבורי, עליזה רוזן ומיקי קם. תסריט ובימוי: שמואל בונים מפיקה: דליה גוטמן בימאי: פנחס הר זהב , 1977 (39:48 דקות)

שיר עד - אנקריאון מזמין את איציק מאנגער לכוסית משקה. מילים: מאנגר, תרגום: נתן יונתן,לחן : נחום היימן (2:39 דקות)

דרכי איציק מאנגר בתאטרון: הרצאה של ד"ר אפרת גלעד  (39 דקות)

"הצגת "המגילה" כציון דרך בתרבות הישראלית: הרצאה של ד"ר שלי זר ציון ( 17:56דקות )

ראיון עם מייק בורשטיין על הפקת המגילה (החל מ7:41 -34:40)

מתוך המחזה "שלושה הוצמאך" מאת מאנגר בביצוע סטודיו ניסן נתיב למשחק  2011 סיפור נקמה הכולל חטיפה, ים של קומבינות, שלל פזמונים משעשעים ממיטב התאטרון האידי בימוי: יובל זמיר (2:22 דקות)

קישורים

אנתולוגיה לשירי עם ביידיש כרך ז': שירי איציק מאנגר בהוצאת מאגנס קרא כאן
ספרי איציק מאנגר בהוצאת מאגנס קרא כאן
איציק מאנגר(רשמים) מאת שלום חולבסקי קרא כאן
מבוא מתוך ספרה של אפרת גל-עד (אנגלית) קרא כאן
ספרה של אפרת גל־עד (גרמנית) Niemandssprache. Itzik Manger – ein europäischer Dichter, Berlin 2016 קרא כאן

תמיכה, חסות ,שיתוף פעולה