המרכז הישראלי של המכון הבינלאומי לתיאטרון


מאת : פרופ' גד קינר-קיסינגר, נשיא המרכז הישראלי של ה-ITI


המרכז הישראלי של מכון התיאטרון הבינלאומי (גוף המסונף לאונסקו, אך פועל באורח עצמאי) חידש את פעילותו ביוזמתם של יעקב אגמון והח"מ ב-2002 , בתקופה שבה פעלו יחד התיאטרון הלאומי הבימה (יעקב אגמון היה המנכ"ל והמנהל האמנותי, ואני הייתי דרמטורג הבית ומנהל המחלקה החינוכית). וזאת אחרי שנים, שבהן פעילות המרכז היתה משותקת, לעומת מעורבות אינטנסיבית ביותר של ישראל במכון לתיאטרון בינלאומי מאז הקמתו וייסודה של מדינת ישראל (שתיהן באותה שנה, 1948).

במרוצת השנים שחלפו מאז היה המרכז הישראלי בראשותי, בעבודתי ובהשקעתי הכספית הכמעט בלבדיות תוך שיתוף אד הוק של הועד המנהל (כרגע: מוטי סנדק, דדי ברון, פרופ' אהובה בלקין, בועז גאון, שמרית מלול) אמנים ואנשי אקדמיה, פעיל ביותר. זאת מאחר והתיאטראות סירבו לשתף פעולה בתואנה שבעולם בו אמצעי התקשורת כל כך מפותחים אין צורך בגוף מתווך לארגון סדנאות, פסטיבלים, השתלמויות ופרויקטים בינלאומיים. טענה אחרת שעלתה היתה ש- ITI  שירת מטרה חשובה של קידום הקשרים עם האמנים במדינות שמעבר למסך הברזל בתקופה שלפני המהפך האנטי-קומוניסטי, ויותר אין בו צורך. טענה זו מופרכת מיסודה, שכן אין תחליף לגוף שישמש כצומת מרכזת לקשרים ויוזמות בינלאומיות, ויפעל באורח שוטף, בעיקר באמצעות ועדותיו (המייצגות שדות ומקצועות שונים בתחום אמנויות הבמה – תיאטרון, מופע, מחול, מוסיקה, חינוך לתיאטרון, זכויות אמנים, וכן הלאה), ליצירה ופיתוח של זיקות יצירתיות בין חברות המכון (כ-70 מדינות), ועל בסיס של היכרות אישית, לרבות כאלה שאין ביניהן קשרים דיפלומטיים. אגף קשרי תרבות ומדע (קשתו"ם) במשרד החוץ סייע עד לאחרונה, באורח חלקי ביותר, במימון נסיעות לחו"ל של יוצרים שנשלחו על ידי המרכז הישראלי לכנסים, לפסטיבלים, לסדנאות, ולקונגרסים הבינלאומיים של ה-ITI  הנערכים אחת לשנתיים.

מבחינת ישראל יש לפעילות המרכז המקומי חשיבות מרובה הן בקידומם של אמנים ויוצרי במה, הפועלים מחוץ למערכות הממסדיות, הן בהעלאתן של יוזמות הקשורות באורח ייחודי לתרבות התיאטרון היהודית, הישראלית והאיזורית, הן בהבלטת מעמדה של ישראל כיצרנית תרבות במה איכותית וכמותית ברמה גבוהה ללא כל יחס לגודל המדינה ואוכלוסייתה, וחשוב מכל: ביצור מקומה של ישראל בפעילות המופעית במפה הבינלאומית לנוכח ניסיונות חוזרים ונישנים להדיחה ולדחוק את רגליה, בעיקר מצד מדינות ערב וחלק ממדינות העולם השלישי שנציגיהן מכהנים היום (בזכות הפטרו-דולרים שהם מעניקים) בתפקידים בכירים במכון. הפעילות הנמרצת של המרכז הישראלי בפורומים הבינלאומים של ITI  הצליחה עד היום לבלום ניסיונות אלה.

להלן מספר פעילויות של המרכז הישראלי בעשור האחרון:

  • הבאת אנשי תיאטרון בכירים, חברי ה-ITI  העולמי, לפסטיבלי ה"ישראדרמה" (שכמה מהם נוהלו על ידי הח"מ, או ששימש כחבר בועדת הפסטיבל) וחשיפה בינלאומית. בעקבות מהלכים אלה הועלו מחזות של מחזאים ישראליים על במות שונות ברחבי העולם, הוזמנו הצגות פרינג' להצגות אורח בחו"ל, וכדומה.
  • פעילות במסגרת ה-IPF , פורום המחזאים הבינלאומי, שאני כיום נשיאו, לקידום סדנאות דרמטורגיות ברחבי העולם ובעיקר בארצות אסיה ואפריקה; לייזום תחרויות מחזאים (בין היתר קידם המרכז הישראלי פרויקט של "מחזות בני 10 דקות", שהוגשו בעילום שם לצוות שופטים בינלאומי. בתחרות שנערכה ב-2017 זכתה המחזאית הצעירה עמית זרקא מישראל במקום הראשון); ליישום יוזמה שלנו בתחום שיטה חדשה לחשיפה ובחינה של מחזה חדש כטקסט לבמה ולא לקריאה כמקובל בהקראת טקסטים חדשים. הרעיון – שנוסה לראשונה בהצלחה מרובה באמצעות מחזהו של שלומי מושוקוביץ' "שבוע" באתונה בספטמבר השנה – מתבסס על חשיפה מבוימת של המחזה השלם, ולאחר מכן עימותה של פרשנות זו עם שתי אינטרפרטציות שונות של שני במאים נוספים, העובדים עם תרגומים שונים וצוותי שחקנים שונים; חילופי מחזאים "אחד על אחד" ביוזמת חבר הועד המנהל של המרכז הישראלי בועז גאון ועוד.
  • ביוזמת הח"מ ומר מוטי סנדק, מנהל המכון לקידום תיאטרון יהודי, קיבל מיזם HTC – Holocaust Theatre Online  - את חסות ה-ITI   במליאת הקונגרס העולמי ה-33 של הארגון שנערך בשיאמן, סין, בספטמבר 2011. המיזם קיבל גם את ברכתה של אירינה בוקובה, המנכ"לית היוצאת של אונסקו.
  • בין היתר הוליד שיתוף הפעולה בין המכון לקידום תיאטרון יהודי והמרכז הישראלי של ה-ITI כנס עיוני ומופעי גדול באוניברסיטת תל אביב לכבוד ההוצאה לאור על ידי המכון לקידום תיאטרון יהודי של קובץ מחזותיה של המשוררת היהודייה-גרמניה אלזה לסקר-שילר, בעלת הזיקה העמוקה למקורות עבריים ולירושלים.
  • יוזמה משותפת נוספת של המכון לקידום תיאטרון יהודי והמרכז הישראלי של ה-ITI היתה ההצעה להטיל על המחזאי והבמאי הישראלי הנודע יהושע סובול לחבר את הברכה ליום התיאטרון הבינלאומי (אחת המחוות היוקרתיות ליוצרים בעלי חשיבות בינלאומית ולמרכזים הלאומיים שלה) ב-2015 ו-2016. בשל התנגדות מדינות ערב יוזמה זו לא צלחה. אולם המרכז הישראלי של ה-ITI   הצליח לעומת זאת להביא לבחירתו של הכוריאוגרף הישראלי הבולט, אוהד נהרין, להימנות עם כותבי הברכה ליום המחול הבינלאומי 2018.
  • יוזמות לקידום שת"פ עם ארצות ערב ומדינות הים התיכון, בין היתר בהשתתפות במפגש של מרכזי ה-ITI  במדינות הים התיכון בטורינו שבאיטליה (ב-2009), וכן יצירת מפגשי עבודה של שחקנים ישראליים ופלסטיניים במסגרת פרויקט "My Unknown Enemy".
  • הצלחה בשילוב ישראל במועצה האיזורית של מדינות אירופה, תוך סיכול הרעיון לבודדה על ידי הקמת המועצה האיזורית של מדינות ערב ומזרח אסיה.
  • יוזמה לעריכת "פסטיבל אדמה" בישראל, בהשתתפות בינלאומית, ובדגש על מדינות ערב וכלל מדינות המזרח התיכון. הרעיון נבע מתוך ההכרה במרכזיות המיתית, הדתית, התרבותית, הפוליטית והאמנותית של האדמה כערש החיים והמוות, וכמניע לעימותים בין עמים בהיסטוריה האנושית, ובייחוד באיזורנו, בו צמחו המיתוסים הראשונים של הבריאה וסכסוכי האדמה. יוזמנו להקות וגופים המתמודדים בשפות אמנותיות שונות עם המיתוסים הללו.
  • בעתיד, יחתור המרכז הישראלי של ITI לקידום פעילויות משותפות נוספות עם המכון לקידום תיאטרון יהודי. בין היתר מדובר על פסטיבל לתיאטרון יהודי ע"ש שלום עליכם  בהתאם לחזונו של מר שמואל עצמון-וירצר,יו"ר המכון לקידום תיאטרון יהודי.
  • כן מועלה רעיון של עריכת כנס ופסטיבל בינלאומי סביב נושא התיאטרון התנ"כי והתיאטרון כתנ"ך.

שנת שלום עליכם (1859-1916) :קול קורא לכתיבת מחזות קצרים ע"פ סיפורי שלום עליכם קרא כאן