גלגולי המחזה 'הדיבוק' בתיאטרון

במה, כתב עת לתיאטרון, גיליון 285 ראה אור
ניתן לרכישה בחנויות הספרים המובחרות

מוטי סנדק , עורך

למה 'הדיבוק' ?

גיליון זה של במה הינו נדבך נוסף באוצר המחקרים בעקבות 'הדיבוק'. הפעם יצאתי  למסע  מרתק בעקבות ש. אנ-סקי וגלגולי המחזה מן המשלחת האתנוגרפית בתחום המושב היהודי  ועד שראה את אור הזרקורים בסטודיה השלישית במוסקבה על ידי ווכטנגוב בשנת 1922 והיה לאבן יסוד להקמת תיאטרון עברי, כדברי ח"נ ביאליק : "אינני יודע אם היה זה חלום, שגעון או שכרון. אולי בתוך המסיבות המשונות של המהפכה במוסקבה על כל התהפוכות שהיו בחיים, שתתה גם הבימה את כוס השיכרון והשכירה את זולתה. נעשה אז נס גדול. הייתה הרגשה שהנה קם תיאטרון עברי, לאחר שעברו כמדומה כששים שנה מימי התיאטרון הראשון היהודי של גולדפאדן, הנה קם תיאטרון עברי..." או כפי שלחש ווכטנגוב באוזני ביאליק במהלך אחת החזרות:  "אני עובד בסטודיות אחרות ועם תלמידים אחרים ,אולם כשאני נכנס למקום זה, אני משתגע, אני נהפך לאיש אחר"... כאן מתחוור גודל הדרמה, אנ-סקי אמנם זכה לראות את 15 הכרכים של כל כתביו מודפסים אך החמיץ  את בכורת המחזה שיעניק לו תהילת עולם.

על 'הדיבוק'

המחזה 'בין שני עולמות (הדיבוק)' נכתב ברוסית בין השנים 1913-1916 על ידי ש. אנ-סקי והוצג לראשונה ב-1920 בוורשה על ידי הלהקה הוילנאית – בתרגום ליידיש מעשה ידי המחבר.

 ב-1922 נערכה בכורת 'הדיבוק' בבימוי ווכטנגוב בסטודיה השלישית, 'הבימה', בתיאטרון האמנותי במוסקבה. בכורת 'הדיבוק' במוסקבה נחקקה כראשיתו של התיאטרון העברי. ההצגה הייתה למיתוס והמחזה מאת אנ-סקי בתרגום העברי מאת ח"נ ביאליק היה לנודע במחזאות היהודית-עברית וניצב במרכז השיח על תחיית התרבות העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים בארץ ובעולם.

ש. אנ-סקי היה שם העט של שלמה זאנביל רפופורט (אנ-סקי הנציח כך את שם אמו, חנה, ובה בעת העניק לשמו מצלול רוסי. חנה הוא גם השם שהעניק לאמה המנוחה של לאה גיבורת הדיבוק). האינטלקטואל היהודי-רוסי היה פעיל פוליטי, אתנוגרף, סופר, מחזאי ומשורר שדילג בין תרבויות, שפות ואידיאולוגיות, החליף זהויות ושקע בדמיונות, חלם על תיקון עולם ולא פעם נחל אכזבות. הכותרת שהעניק למחזהו הדיבוק, 'בין שני עולמות', מהווה תיאור הולם למצבו, אך היו אלה יותר משני עולמות שביניהם נקרע.

הדיבוק ביהדות

על פי המסורת היהודית דיבוק הוא כינוי לרוחו של מת הנכנסת בגוף אדם חי. על פי רוב מדובר ברוח גבר הנאחזת בגוף אישה.

לעומת מסורות זרות, נוצריות ואחרות, בהן מדובר על רוחות רעות, שדים ואף על השטן עצמו המשתלטים על גופו של אדם חי ומדברים מפיו, ביהדות המושג 'דיבוק' מיוחס לנשמת יהודי שנפטר, לרוב כזה אשר זהותו מוכרת לסביבה שבה הופיע. נשמת הנפטר נאחזת בגוף זר על מנת לתקן חטא שחטאה או כזה שנחטא כלפיה. 

החל מן המאה ה-16 הצטברו תעודות ומסמכים ובהם סיפורי דיבוקים המתארים מקרי איחוז בחברה היהודית ומתעדים את תהליך גירוש הדיבוק בפרטי פרטים, חלקם נדפסו כקונטרס נפרד וחלקם כנספח לחיבור הלכתי או דרשני. הטקסטים כתובים בלשון הקודש, מלבד מקרים מועטים בהם נכתבו ביידיש או ביידיש מהולה בעברית.

הולדת המחזה וגלגוליו 

אנ-סקי היה בין מקימי המשלחת האתנוגרפית בתחום המושב היהודי ששמה לה למטרה לתעד את העולם היהודי ההולך ומשתנה, הולך ונעלם. המשלחת אספה מאות תעודות ומסמכים, אגדות, סיפורים, אזכורים היסטוריים, יותר מחמש מאות שירי עם. מעל למאתיים פריטים נרכשו עבור המוזיאון לתרבות יהודית בפטרבורג: ספרים כתבי יד וכדומה.

תרגומו של ח"נ ביאליק ל'הדיבוק'

למרבה הצער לא נותרו כל טיוטות או כתבי יד מתרגומו של ביאליק ל"הדיבוק". על יחסו האמביוולנטי של ביאליק (שלא נשבה ב"קסמי" עולם החסידות) למחזהו היידי של ש' אנ-סקי "הדיבוק", על התלבטויותיו באשר לסגנון העברי המתאים לתרגום יצירה זו, ועל הכרעתו לנקוט "לשון יראים" - מלמדים מכתביו של המשורר אל כמה מחבריו, בתוכם פרישמן, אשר בכתב העת "התקופה" שבעריכתו פורסם תרגומו של ביאליק למחזה בשנת 1918. מלבד הנוסח היידי היה לנגד עיניו של ביאליק גם נוסח של המחזה בלשון הרוסית, ולהערכת ורסס "לעתים נקט ביאליק קומפליאציה מסוימת בין שני הנוסחים הללו לצורך חיבור גירסתו שלו" (שמואל ורסס, "בין שני עולמות לש' אנ-סקי", הספרות, 1986 ,36-35, עמ' 172). תרגומו העברי של ביאליק ל"דיבוק" זכה לתגובה נרגשת ונלהבת של המחבר, שבירך את ביאליק במובלע גם על שינויים שהכניס ביצירתו: "כשקראתי את התרגום (...) זלגו מעיני דמעות שמחה. בכל כך עדינות ופיוטיות מופלאה נמסרה וקושטה ונתנגנה כל הדרמה. לא מצאתי מלה אחת שתעצרני. ומי שקורא נעצר קודם כל על מה שאתה הכנסת למחזה" (אונגרפלד, ביאליק וסופרי דורו, עמ' 29).

אנ-סקי והדיבוק

ב-1918, לאחר השתלטות הבולשביקים  נאלץ אנ-סקי להימלט מברית המועצות. וכך, בכורת הדיבוק העולמית התקיימה דווקא בוורשה, ביידיש, בביצוע הלהקה הוילנאית בדצמבר 1920. אנסקי נפטר בנובמבר באותה השנה, חודש לפני הבכורה. בבית העלמין בוורשה בו נקבר נשבעו השחקנים להעלות את ההצגה כשימלאו שלושים למותו. 

כך הספידו נחום סוקולוב: "הוא מת מתוך התגעשות רוחו על עלבון עמו – ושוב אירוניה חדה של הגורל! – בו ביום שהוכנה הצגת הבכורה של הדיבוק. אם נכונה הייתה לְעלוּב זה מלוא כף נחת מן ההצגה הראשונה, בא מלאך המוות וחטף את הכוס מפיו, כשהייתה קרובה, כמעט נגעו בה שפתיו; – ככה נתלש הנים ונשתתק כינור זה."

המחזות הנוספים של אנ-סקי

ראוי לציין את שני המחזות הנוספים שאנסקי כתב: המחזה 'יום ולילה' (טאג און נאכטהמחזה הושלם בשנת 1928 על ידי הסופר והמחזאי היידי  אלתר קציזנע (1885-1941 )  אשר עם פטירתו של אנ-סקי, בהיותו ממונה על הוצאה לאור של כתביו- השלים את המערכה השלישית של המחזה על פי הערותיו של אנ-סקי לצד שתי המערכות הראשונות. הקומדיה הקצרה במערכה אחת 'אב ובנו' הייתה ההצגה הראשונה ברפרטואר של 'במת הפועלים היהודית' וכבר גלום בו הרעיון של אהבת ישראל על רקע המהפכה הרוסית. המחזה פורסם בשנת 1940 ב'במה' בתרגום לעברית של יעקב אורלנד.

הקונספט החדש של במה, כתב עת לתיאטרון

גיליון חגיגי זה של 'במה, כתב עת לתיאטרון' מציין 85 שנה לצאתו לאור של הגיליון הראשון 'במה לענייני אמנות תיאטרונית' ביוזמתה של מרגוט קלאוזנר ובהוצאת 'חוג ידידי הבימה' בתל אביב  ומציין 100 שנים לפרסום תרגומו של ח"נ ביאליק ל'הדיבוק' בגיליון א' של 'התקופה' (עמוד 223-296) בעריכתו של דוד פרישמן והינו ראשון בסדרת 'גיליונות נושא' של במה, ומביא אתו גם בשורה משמחת: אנו מקימים אתר אינטרנט לבמה בו ניתן יהיה לעיין בכל הגיליונות מן הגיליון הראשון בשנת 1933 באמצעות קישור למערך הדיגיטציה של הספרייה הלאומית ובשיתוף הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש גור בירושלים. אתר האינטרנט של 'במה, כתב עת לתיאטרון' צפוי לעלות לאוויר בסוף שנת 2019 בתמיכת 'פרויקט הצלת ושימור נכסי תרבות ישראלית' של מועצת הפיס לתרבות  .חלק מן המאמרים בגיליון זה והבאים אחריו ניתן יהיה לקרוא באתר החדש.

תוכן הגליון

גלגולי הדיבוק בתיאטרון: צווישן צוויי ועלטען, בין שני עולמות מוטי סנדק

צווישן צוויי ועלטען, בין שני עולמות: המחזה הדיבוק ביידיש ובעברית ש.אנ-סקי  ח.נ. ביאליק

הדיבוק בין עולם ניגלה לעולם ניסתר רחל אליאור

אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית  1912-1914 רבקה גונן

מדוע הסכים ביאליק לתרגם את הדיבוק ? זיוה שמיר

1917 הפגישה בין אנ-סקי וביאליק בקייב,  ביאליק מתחייב לתרגם את הדיבוק  דוד ורדי

עקבות הדיבוק בתיאטרון של תדאוש קנטור: בין עולם המתים לעולם החיים  קתז'ינה אוסינסקה  תרגום  מיכאל הנדלזלץ

הדיבוק שלי, יראת קודש ורצח אב  רועי חן

אחרית דבר : הדיבוק , לכינונו של סמל ציוני   שלי זר – ציון

הפקות הדיבוק מאז ועד היום בישראל ובעולם אחינעם אלדובי

תקציר מאמרים באנגלית  

תוכן באנגלית  

רכישת במה, כתב עת לתיאטרון

תולעת ספרים, ככר רבין תל אביב   03-5298490

תולעת ספרים, מזא"ה 7 תל אביב   03-5357907

האחים גרין, פרישמן 90 תל אביב  03-5238501

הנסיך הקטן , קינג ג'ורג'  19 תל אביב  03-5253632

המגדלור ספרים, מקווה ישראל 18 תל אביב   03-6868225

סיפור פשוט, רחוב שבזי 36 , נוה צדק תל אביב 03-5107040


תמיכה, חסות ,שיתוף פעולה